רשות החדשנות: העתיד הטכנולוגי בישראל כבר כאן

החדשנות בישראל לא מפסיקה להפתיע ולהתקדם. כל זה לא מתרחש במקרה או לבד, אלא בסיוע של גורם ממשלתי חשוב ובולט – רשות החדשנות. איך היא עושה זאת? למה היא עושה זאת? ומה עוד מעניין לדעת על רשות זו אם אתם יזמים? קראו סקירה קצרה זו ותהיו מייד "בעניינים":

חדשנות בעידן המודרני

ישנו המיתוס העתיק, של הממציא הבודד שעובד במשך שנים על המצאה גאונית, בסודיות וללא שותפים. בפועל, הדברים לרוב לא מתרחשים כך. גם אם כן, הדרך מהמצאה שמפותחת בצורה כזו ועד למוצר מסחרי מצליח – זה כבר סיפור אחר, ארוך ומאתגר בפני עצמו. כיום, עולמות המסחר והטכנולוגיה הם עולמות מאוד תחרותיים ומורכבים. כל מי שמעוניין להצליח בהם, צריך להצליח בקשת רחבה של צעדי משנה והיבטים שונים ומשלימים. לשם כך, נעזרים במקרים רבים בגורמי עזר שונים, כגון רשות החדשנות. הרשות מפעילה חטיבות ותכניות רבות ומגוונות שמסייעות ליזמים, כגון תוכנית iserd של החטיבה הבינלאומית שלה. בעזרת הסיוע של הרשות, ניתן לצמצם סיכונים ולהתקדם בצורה יותר יציבה ובטוחה. היא מציעה בגדול סיוע כספי, לצד סיוע בידע וייעוץ וכן קשרים שונים שגם הם חיוניים ליזמים. בין אם זה קשרים מול שווקים בינלאומיים או קשרים מקומיים כאן בארץ, עם משקיעים, שותפים, לקוחות פוטנציאליים ועוד.

 

 

חטיבות הרשות השונות

בכדי להמחיש את פעילות הרשות, אלה החטיבות השונות שלה ותחומי התמקדותן:

  • חטיבת ההזנק – חטיבה בולטת, אשר מציעה סיוע ליזמים בתחילת דרכם. חטיבה זו מסייעת להם לפתח את הרעיון הטכנולוגי שלהם עד הגעה למוצר ובהמשך, היא מסייעת בשלבי הגיוס המתקדמים ובמכירות.
  • חטיבת צמיחה – כידוע, רעיון טכנולוגי טוב אינו מספיק לשם הצלחה מסחרית. "חטיבת הצמיחה" מסייעת בשלב מתקדם יותר מבחינה עסקית, בו דרוש סיוע בצמיחה עסקית וטכנולוגית.
  • חטיבת תשתיות טכנולוגיות – חטיבה אשר תומכת בתשתיות מחקר, טכנולוגיות פורצות דרך ו"גשרים" בין האקדמיה לתעשייה.
  • חטיבת ייצור מתקדם – מתמקדת בסיוע לעסקים בתעשייה היצרנית, באופנים שמקדמים תחרותיות ומשפרים פריון. הכל כמובן תוך שימוש בחדשנות טכנולוגית.
  • חטיבה חברתית-ציבורית – מתמקדת בנישה המיוחדת של חדשנות טכנולוגית לקידום מטרות חברתיות וציבוריות.
  • החטיבה הבינלאומית – מסייעת לחבר חברות ישראליות לשווקים בינלאומיים ולחזק ולממן שיתופי פעולה בינלאומיים במו”פ. במסגרת זו, פעיל גם הגוף שהזכרנו קודם – Israel-Europe Research & Innovation Directorate או איסרד, שהיא המנהלת הישראלית למו"פ האירופי.

מודל שמוכיח את עצמו

הרשות נוהגת לפרסם "קולות קוראים" שונים, אשר בעקבותיהם יזמים פונים אליה בבקשה לקבלת סיוע. את הבקשות ניתן להגיש בקלות יחסית, דרך אתר הרשות. עם זאת, הן די תובעניות מבחינת התנאים לקבלת הסיוע ואופן הפנייה ולא כל מי שפונים בהכרח יקבלו סיוע. כל בקשה נבדקת על ידי צוות בדיקה מיוחד, אשר מותאם לפי הזירה והמסלול שאליהם הוגשה הבקשה. מי שנמצאים לבסוף מתאימים לקבלת סיוע, מקבלים עזרה מרשות החדשנות לאורך שלבים שונים בהתפתחותם היזמית, משלב הרעיון הראשוני ועד להצלחה המסחרית עם מוצר של ממש. כאשר המוצר מתחיל להרוויח מגיע שלב חשוב נוסף, שבו מחזירים לרשות תמלוגים. תמלוגים אלה, מייצגים את החזר ההשקעה שהמדינה ביצעה ביזם והם מופנים לסיוע ליזמים נוספים. בסך הכל, מודל העבודה של רשות החדשנות מוכיח עצמו לאורך השנים ובכך, הרשות תורמת לקידום המשק הישראלי באופן מתמיד.

לסיכום

אין ספק כי בשורה התחתונה, רשות החדשנות היא כוח מקדם משמעותי ביותר בעולם הטכנולוגיה והחדשנות הישראלי. סביר להניח שהיא תמשיך להיות גורם מרכזי כזה גם בעתיד וליזמים כדאי להיות מודעים לכך ולנצל זאת.